בפוסט הקודם מניתי את נזקי מסע הטיפול המניעתי של החברה במגיפת הקורונה. בפוסט זה ארצה להדגיש נקודה חשובה: הנזקים שמניתי נתפשים בקרב הציבור כ"נזקי המגיפה" אך למעשה הם נזקי הטיפול.
מדוע כה חשוב לעמוד על ההבדל?
התשובה לכך ברורה: רק כך אפשר לבדוק האם הטיפול היה "שווה את זה". במילים אחרות, אם כחברה אנו נוהגים באופן שהנזק שהוא גורם אינו עולה על התועלת. לא בכך עוסק פוסט זה. פה אני רק מדגיש:
אין להתבלבל בין נזקי המגיפה לנזקי הטיפול
לדוגמא: מי שאיבד פרנסה וישב בבידוד "בגלל הקורונה" למעשה ישב בבית ואיבד פרנסה "פרנסה בגלל הטיפול. הבלול נגרם כאשר מניחים שהטיפול הוא כרח המציאות.
לדוגמא: כעת משכל הציבור התחסן הצלחת החיסון נחגגת בכל שכולם ללא מסיכות. פה הבלבול הו עצום וכפול ומכופל. תחילה, המסיכות הן חלק מהטיפול ולא חלק מהמגיפה, כלומר אין ביכולתו של החיסון לשנות את עצם הגזירה שיש לחבוש מסיכות. ומהכיוון השני: אין בעצם כך שלציבור יש תחושת ביטחון מוגברת כדי להציג את הצלחת מבצע החיסונים. יקומו אנשים כדוגמתי ויאמרו שמעולם לא היה באמת צורך במסיכות וניתן להתווכח עמי, אך אין בטיעון כי ״המסיכות כבר אינן על הפרצופים של אנשים״ כדי להוכיח ולו במעט את הצלחת החיסונים. בלבול על בלבול.
רק אם מסכימים לשאול שאלות אפשר באמת לעשות את ההפרדה הזו.
בפוסט הבא אעסוק בתועלת הטיפול ואפתח בכך את הדיון בשאלה האם הוא שווה את זה. בעבר ובהווה.
רבים כופרים בעצם הלגיטימיות של השאלה ומקבלים את כרח הטיפול כגזירת גורל - משהו דתי שבא משמים. לא להם מוקדשת סדרת פוסטים אלו.
Comments
Post a Comment