Skip to main content

אז.... מה הנזק ? (3)



בפוסט קודם מניתי בהרחבה אודות נזקי אופן הטיפול במגיפת COVID-19 במדינת ישראל. פוסט אחרי זה ציינתי שחשוב לא להתבלבל בין נזקי המגיפה לנזקי הטיפול בה. כעת אשלים את התמונה ואקדיש פוסט זה למניית הנזקים מהמגיפה עצמה - נזקים מחוייבי המציאות, כאלו שאינם תלויים בטיפול. זהו אתגר מעט קשה שכן זה דורש ממני לשחק ב״מה היה לולא״ כי עליי לנסות להתעלם מהטיפול במגיפה אותו אנו מכירים ושבהחלט השפיע על יכולת הבנת התמונה.

כדי להתמודד עם העיה הזו, ניתן לצפות מה קרה במדינות אחרות בהן הטיפול היה אחר, אך זה יכניס אותנו לבעיה סטטיסטית לא פשוטה ולבלתי פתירה - שכן כל מדינה היא שונה מאוד גם בהרכב האוכלוסיה וגם באיכות מערכת הבריאות הציבורית ולכן אינה בהכרח ברת השוואה. בנושא רק אוסיף לציין שיש הבל מאוד גדול בין מה שאכן אירע בלא מעט מדינות לבין אופן הסיקור ומה היה נראה בתקשורת, ולא אוסיף כי כאמור -  לא זה נושא הפוסט, לא הפוסט הזה לפחות.


נתחיל אם כך:

  • נזק ראשון וברור הוא חולי. חולי קשה שנגרם ממגיפה חדשה, מדבקת ביותר, שאופן הטיפול בה אינו מוכר. חולי לעיתים קשה, עד כדי נזק בלתי הפיך ואף מוות.. כאשר מגיפה היא מבדקת כל כך, וחדשה - ניתן רק לנחש מי הכי פגיע בפני החולי ומי הקרבן הבא.  ניתן להתווכח עד כמה הייתה ״משתוללת״ המגיפה לולא טופלה באופן שטופלה, כעת, בהעדר נתונים אמנע מכך - אקדיש לכן פוסט עתידי.
  • המגיפה הינה חדשה - ועל כן איננו יודעים עדיין, למשל, למפות במי תפגע הכי הרבה ולכן היא אף מסוכנת יותר. האקראיות והחדשנות שבה הוא מאוד מטריד שכן רפואה היא מדע שמבוסס מקרי עבר. חוסר הודאות מטריד מאוד ומקש על הטיפול בחולי.
  •  חוסר הודאות גם מעורר חרדה בקרב האוכלוסיה. במצבי חרדה אנשים מקבלים החלטות בריאותיות הרבה פחות שקולות
  • מגיפה שכזו יוצרת עמוס גדול על בתי החולים - בעיקר על המחלקות הפנימיות ועל המיון ומקשה עליהם להתמודד היטב עם עבודתם השוטפת ובאופן טבעי מערכת הבריאות נפגעת ניתן להתווכח האם המגיפה יוצרת ״קריסה״ של בתי החולים במדינה בה כל שנה בתי החולים זועקים שבר. נבדוק את זה בפוסט עתידי. לבינתיים אומר שאני לא מחשיב ״קריסה״ בתור אחת מהסכנות הישירות של הקורונה.

בפוסט הבא אתייחס אליהם יותר מקרוב ואנסה לחבר אותם לשני הפוסטים הקודמים כדי לנתח את אופן ההתמודדות שלנו, בחברה, עם חולי ובכלל זאת עם המגיפה הנוכחית.

בינתיים, ניתן לסכם את כל הנזקים שמניתי בחולי, במוות ובחרדה. לא עסקתי ולא אעסוק באופן כמותי בהם גם כי איני רוצה להכנס לויכוח על מספרים (דעתי הברורה היא שכל ההערכות שפורסמו על ידי משרד הבריאות הן הערכות יתר). בנוסף,  הטיעונים שאציג בפוסטים הקרובים אינם תלויים מספרים בסדרי הגודל שפורסמו -  בין אם אני חולק עליהם ובין אם איני.  אטען שגם לו  היו מבטאים הערכת חסר, וגם לולא ננקטו צעדים והמגיפה הייתה משתוללת ללא היכר, נזקי הטיפול רבים לאין שיעור מהנזקים של המגיפה. אבל מעל לכל איני עוסק במספרים - כי לטעמי אופן הטיפול הציג בעיות איכותיות מוסריות אזרחיות קשות מאוד והויכוח לדעתי כלל אינו במגרש המספרי. כל זאת, כאמור - בפוסט הבא


Comments

  1. casino, poker room, blackjack, bingo
    casino, poker room, 1xbet app blackjack, bingo room, blackjack, apr casino bingo https://septcasino.com/review/merit-casino/ room, poker https://vannienailor4166blog.blogspot.com/ room, poker room, poker room, poker https://febcasino.com/review/merit-casino/ room, poker room, poker room,

    ReplyDelete

Post a Comment

Popular posts from this blog

אז... מה עושים (5)?

  במקום לשפוך כסף על חרדה מיובאת מחו״ל, בונים בתי חולים. מלא. שופכים כסף על מערכת הבריאות. אין בזה כדי לתקן את כל העוולות שמניתי בארבעת הפוסטים   האחרונים אני שב הוא מדגיש  אין בזה די  ֿ, אך אם יש משהו, וברור לכל מי שקורא בלוג זה שדעתי היא שמה שהיה צריך לשעות הרבה יותר קרובה ל״כלום״ מאשר למה שעשו. ובכל זאת: מה שאפשר היה לעשות זה זה:  להשקיע כסף במערכת הבריאות במקום לצאת לסגרים יקרים עשרות מונים שהיעילות שלהם מוטלת בספק גם כך.

אז... מה הנזק? (4) או: מעגל הנשרים

 כעת, משמניתי את נזקי הטיפול במגיפת הקורונה, מניתי את נזקי המגיפה עצמה ועמדתי על הבלבול בינהם אני מתפנה להצהיר את דעתי הבוטה. (בטרם זאת אבקש מכל מי שממשיך, לקרוא את שלושת הפוסטים הקודמים בסדרה - הלינקים ממש במשפט הקודם): זה לא היה שווה את זה לא רק שזה לא היה שווה את זה, אין בויכוח הזה כל צורך במספרים.  אבל המספרים ישנם - לא כעת, כעת נעסוק בפילוסופיה.  עוד תגיע העת. רבים כבר הציגו אותם בצורה מאוד משכנעת, אני אציג אותם ממש בפוסטים הקרובים הדיון על מספרים הוא דיון סרק שגורר את כולנו למלחמות על הנתונים ומרחיק אותנו מדיון איכותי על בשביל מה אנחנו חיים פה. הבקשה למספרים בויכוח הוא כמו לבקש קוארדינטות GPS מספריות כדי להבין שאבדת כשאתה כבר עמוק במדבר ונשרים חגים מעל ראשך .  לשם כך לא אכנס למספרים, במקום זאת - אצביע על הנשרים, הם בולטים וזועקים. נשר ראשון: המגיפה הינה סטטיסטית ופוגעת בחלק חסום ולא עצום מהאוכלוסיה - גם לפי ההערכות הכי פסימיות, עמן אני כמוןבן לא מסכים וקורא להן הערכות יתר - זו אינה מגיפה שמביאה עמה אפוקליפסה משנה מציאות. לראייה - ציבורים שלמים שלא הקפידו כלל...

כולם אוהבים הספונג׳ה. או: "זבנג וגמרנו, האמנם" (?)

  בשנה האחרונה היימו עדים לאשליה שהציבור חי בו שלמגיפה ישנה נושנה (SARS) יש פתרון קסם.  תחילה הייתה אשליה שאם רק נחזיק עוד קצת זמן בסגר הקורונה תיעלם מחיינו והתוצאות היו הרסניות . אפפה אותנו התחושה ש״כולנו סובלים בשביל כולנו״. ה סבל והאיפוק יביא את המגיפה לסיומה ונחזור למה שהיה קודם. רק סבל מתמשך של כולנו וקריסת בתי עסק ו הקרבה  תביא את הנחמה. ספונג׳ה עם הופעת החיסון נוצרה האשליה שיש לחסן את  כל כל כל  האוכלוסיה ורק כך תיעלם המגיפה. Every last one of you. ספונג׳ה. מעל כל האשליה הזו חולשת האשליה שדברים יחזרו לקדמותם, שאנשים יחזרו למות פחות.  אבל המציאות היא הרבה יותר מורכבת - המציאות היא שהחולי הוא חלק מהחיים. לא נצליח למגר חולי באשר הוא אם רק ״נתאמץ ממש חזק״. אין לנו ברירה אלא לקבלו כresident במצודתנו. אדם שפגש מחלה כרונית נאלץ לקבל זאת, אם יילחם חזק מדי הוא פשוט לא יחיה.  חברה שפגשה מגיפה נאלצת לקבל זאת, אם היא תלחם חזר מדי היא פשוט לא תחיה. אז מה עושים? בגדול - סוג של כלום. בקטן - לומדים להתרגל לעבודה שאין הרבה מה לעשות ועשיית כלום היא בהחלט אופציה ...