בפוסט ה קודם הבטחתי סדרת פוסטים אודות העצות שהופיעו שם. נתחיל ב: אז למה בעצם לא צלם כל רגע? הפעם בלשון זכר אך מיועד גם לכן, צלמות. גם לי, כמו כולכם יש כמות עצומה של תמונות ואני מרגיש שזה לא משהו. הפוסט הזה הוא תוצאה של מחשבות על מה בעצם ״לא משהו״ בזה. אני לחלוטין לחלוטין מתעלם בפוסט מרשתות דמויות אינסטגרם שמעודדות אותנו לייצר תוכן ציולמי חסר ערך מהסיבה הפשוט שאיני מנוי בהן באמת. פייסבוק אינו נחשב במובן הזה (יש לי שם מעט מאוד תמונות). Google photos נחשב בתור enabler של מה שאדבר מטה. נתתי דעתי אודות שימוש במצלמת הטלפון כדי להנציח רגעים בחיים. בפוסט הזה אנסה להבהיר מה בעצם יש לי נגד המנהג. נתחיל בסיבות טובות מאוד לצילום: הנצחת רגע שאחרת אולי נשכח. תמונה משמשת עוגן לזכרון גם שנים רבות אחרי שהרגע נשכח, בעיקר אצל מי שזכרונו אינו ״צילומי״. חוויית הצילום כתחביב. רבים מביננו (בהחלט לא אני) הם חובבי צילום. מעטים עוסקים בכך כמקצוע. צילום עם המצלמות המדהימות שהטלפונים היום מספקים לנו מספקים מעט מהחוויה של עיסוק בתחום אותו אנו אוהבים. שתי הסיבות האלו, כמו כל דבר טוב, הן בד...